חדשות

    רוצה לפרסם ? צור קשר

    יום ללא ברידג' הוא יום מבוזבז

    רגע אחרי שחגג 90 חורפים ההתאגדות לברידג' שמחה להציג בפניכם ראיון מיוחד עם אפרים גולדשטיין, ניצול שואה ובעל סיפור חיים מרתק, אשר הברידג' עבורו הינו דרך חיים

    אפרים גולדשטיין

     

    מכירים את הקלישאה – ''זה לא הגיל זה התרגיל''? אנחנו שמחים להציג בפניכם ראיון מיוחד עם אפרים גולדשטיין, המוכיח מדי יום הלכה למעשה כי אין מדובר בקלישאה שחוקה אלא בדרך חיים של ממש.


    גולדשטיין, חבר קיבוץ יפעת בעמק יזרעאל, חגג ב-8 בינואר האחרון 90 חורפים! עבורנו זו הזדמנות מצוינת לעשות כבוד לאחד משחקני הברידג' הוותיקים בישראל, אשר מתמיד במשחק מזה 4 עשורים.


    הוא נולד ב-1929 בבודפשט, הונגריה. לישראל עלה בהיותו בן 16.5, אולם קודם לכן נאלץ יחד משפחתו לעבור את תלאות הנאצים בגטו שהוצב בין כתלי העיר, שם נספו הוריו ושניים מאחיו הבוגרים. על אף הטרגדיה הגדולה, אפרים הצליח לעבור תקופה של כחצי שנה בגטו בצורה קלה יחסית, עליה הוא מספר בראיון שלפניכם.


    ''למזלי הגדול לא רעבתי בגטו כלל וכלל. היו לי הרבה ניסים ונפלאות שם שסייעו לי לעבור את התקופה הזו בצורה קלה יחסית. בעוד אחרים מתו ברעב, ניצלתי את תפקידי כנער שליח בבית יתומים שפעל בגטו. הייתה לי ולעוד 2 חברים עגלה, עמה הסתובבנו ברחבי הגטו. כפרחחים צעירים וחסרי פחד, רצנו, גנבנו והצלחנו להתגנב לשטחים ענקיים אליהם אסורה הייתה הכניסה בגטו. אלו היו שטחים ללא נפש חיה, ממש עזובה מוחלטת, אולם מצאנו בהם אוצרות. בזכות התפקיד הזה לא רק שחיי ניצלו, אלא הצלחתי לאכול כיד המלך''.

     

    עם הגעתו ארצה, השתקע בקיבוץ צאלים בדרום, שם שימש כאלחוטן בחטיבה המרכזית של הנגב המערבי, במהלך מלחמת השחרור. בהמשך עבר צפונה לקיבוץ מזרע, שם עבד בשלל תפקידים, כמו במספוא, בקואופרטיב התבור ובהמשך גם כמחסנאי במוסף לחלקי חילוף, ששימש בתקופת מלחמת יום הכיפורים כמוסך צבאי.


    סיפור אהבה ושמו ברידג'
    את משחק הברידג' מספר אפרים, הכיר במקרה, אולם מאז החל לשחק לראשונה פשוט התמכר. ''אין לי ספק שאחת הסיבות שהגעתי לגילי המופלג היא בזכות הברידג'', הוא מציין בכנות בשיחה עמו, במהלכה שיחזר את תחילת הרומן המשותף בינו למשחק. ''האמת היא שגיליתי את הברידג' בטעות. יום אחד נכנסתי למועדון בקיבוץ יפעת וראיתי את חבריי משחקים קלפים. כשהבנתי שמדובר בברידג' הסתקרנתי ומאז הכול היסטוריה. אפשר לומר שהתחלתי לשחק תוך כדי תנועה. עברתי במשך השנים לשחק במועדון הקיבוצי במרחביה שם שיחקתי במשך 3 עשורים, עד אשר הפעילות עברה לקיבוץ יזרעאל''.

     

    כיום ממשיך אפרים לראות בברידג' עיסוק מרכזי. הוא משחק 5 פעמים בשבוע ב-2 מועדונים: ''רקפת'', טבעון ועמק יזרעאל. כמו כן בשנים האחרונות מוסיף לתהות על קנקנו של המשחק, אותו הוא לומד בצורה מקצועית אצל יניב זק (טבעון) ועומר זך.


    ''אני לא מתבייש לומר זאת. נותרתי צלול ובריא תודות לברידג'. מבחינתי יום ללא ברידג' הוא פשוט יום מבוזבז. זה העיסוק המרכזי שלי במהלך היום ואני נהנה ממנו בצורה בלתי רגילה. מה שיפה במשחק הזה הוא שכל משחק הוא שונה מקודמו. המשחק תמיד מעניין, מאתגר ומרתק. בגילי אני כבר מתקשה לבצע פעילות ספורטיבית, כך שהברידג' עבורי זו תחלופה מצוינת. אני מתרגש בכל פעם לעקוב אחר החלוקות השונות שמצריכות ממני לחדד את המוח שוב ושוב. זו פשוט תרפיה עבורי''.

      אפרים גולדשטיין, מקום 59 בסימולטנית ארצית, דצמבר 18

     

    ניכר שהברידג' תפס חלק מרכזי בחייך.
    ''אני מאמין שאילולא הברידג', לא הייתי אותו בן אדם. זה משחק שמעניק לי טעם לחיים. אני מאתגר את עצמי מדי יום ונמצא בסביבת אנשים. עבורי זו הנאה גדולה לצאת מ-4 קירות ולהיות בחברה. אני משחק גם עם בני איתן מדי שבוע במועדון גניגר או שמשית. אנחנו מאוד נהנים לשחק יחדיו וגם זוכים על הדרך בזמן איכות משפחתי''.

     

    לא שאלנו כיצד חגגת את יום ההולדת העגול?

    ''בשבוע שעבר חגגו לי יום הולדת במועדון עמק יזרעאל, וכמובן שחגגתי עם משפחתי המורחבת. יש לי 3 ילדים, 9 נכדים ו-10 נינים. עבורי זהו הניצחון הגדול ביותר''

     

    לסיום, מה נאחל לך? 
    ''תאחלו לי בריאות ועוד הרבה שנים של ברידג' ועשייה''.

     

    בתחרות הסימולטנית של דצמבר 2018, שהתקיימה בטבעון סיים במקום ה-59 בשקלול ארצי, יחד עם שותפו ישראל זיו - כבוד!

    אנו משתמשים בקובצי Cookie כדי לאפשר לאתר לפעול כהלכה. למידע נוסף קראו את מדיניות העוגיות באתר